אורי כרמי ז"ל 2022-1937
סיפור חיים
הוריו של אורי פגשוּ זה את זוֹ בקבוצת החוגים, במעיין. חנה מניס, שעלתה לארץ מאוקראינה בגיל 10, הגיעה לקבוצה עם כמה מבנות ביה"ס הריאלי בחיפה. מאיר, יליד גרמניה, עבר הכשרה חקלאית בהולנד, והגיע עצמאית לַקבוצה, עם שלוש מזוודות ענקיות (ומספרים שהבגדים שבתוכן הלבישו אח"כ את כל עוֹבדי החוּץ של הקבוצה...).
שניהם היוּ חדוּרי אמונה בערכי הקיבוץ, הסוציאליזם והשוויון. חנה שימשה כמזכירה ולימדה עברית את החלוּץ הצעיר – וכך נרקם הקשר ונוצרה המשפחה.
ב- 1937 נולד בנם הבכוֹר, וחנה, מאהבתה לשירת רחל ולַשיר "בן לוּ היה לי", בחרה לקרוא לוֹ אוּרי. חמש שנים אחריו נולד אחיו הצעיר, יוחַאי.
אורי היה בן המחזוֹר החמישי בבית-הספר המקומי שלנוּ, קבוצת "להבה". מילדותו היה מצטיין – גם כתלמיד וגם כספורטאי (ומסַפרים שהיה בין הבודדים שקיבלו ציוּן 10 אצל הֶקֶש, המורה הקשוּח למתמטיקה). בצד זאת היה גם מדריך, וריכז במשך שנים אחדות את חברת הילדים התוססת.
שירותו הצבאי החל בגולני. בַהמשך עבר קורס קצינים, וכמילואימניק שירת כקצין קישור לאו"ם, בזכות הידע שרכש בשפות. בין השאר לימד את עצמוֹ רוסית, כי היה בטוח שבעתיד רוסיה והקוֹמוּניזם ישלטוּ בעולם.
אחרי הצבא עבד באסם, ברפת, במדגה וכן תכנן והדריך הקמת חוות דגים בונצואלה.
בהמשך נשלח ללימודי כלכלה ברחובות, ובשובו נבחר פעמיים לתפקיד ריכוז המשק. בתקופתו הוּקמו כאן המבנים של חרושת מתכת והנגריה השתדרגה, ודאגתו הייתה נתונה במיוחד – גם אז וגם בַהמשך – לתנאי העבודה של העובדים. לאחר מכן עבר לעבוד ב"חֶשב", מרכז המחשבים של התנועה הקיבוצית, ומשם החל לפתח וליישם את נושא המִחשוּב, שהפך למרכזי בכלכלה המודרנית.
כשחזר לקיבוץ ככלכלן, לפני 38 שנים, פתח ופיתח יחד עם דן מארק, שהיה עולה חדש מצרפת, את הענף בית התוכנה – והקפיד לגייס קודם כל את חברי הקיבוץ לענף החדש. בעת תהליך ההפרטה שעברנו, הוא נדרש להפוך את החברה לעצמאית. במשך כ-20 שנה עבד וניהל את "תוכנות בית השיטה" ובצד חתירה להצלחה והישגיות, הצליח לשמר בחברה רבים מן הערכים הקיבוציים והשיוויוניים שעליהם גדל.
הפגישה של אורי עם תמר התרחשה בנווה אור:
היא עבדה שם ברפת, במסגרת גרעין בנים אחרי צבא, ואורי – שנשלח לשם להדרכה – הכיר אותה שם. במשפחה מספרים עד היום איך רץ פעם ברגל מבית השיטה לנווה אור, כדי להגיע אל תמר...
ארבעת הילדים – יעל, אילת, רותי ויפתח – גדלו במשפחה פעלתנית ויצירתית, ואורי עודד והמריץ את ילדיו להרחיב דעת, ובהמשך גם לבחוֹר במסלולי לימוד אקדמיים ולהצליח כל אחד בכיווּן שמתאים לו.
הוא היה מאושר ביכולתוֹ ללוות את הילדים בייעוץ והכוונה, והיה שותף ער, קשוב ותורם לכל אורך הדרך של כל אחד מהם, ובהמשך גם של הנכדים.
המוח האנליטי ותחומי העניין שלוֹ מעולם לא היוּ ממוּקדים רק בתחומי המִספרים, המִחשוב והטכנולוגיה. עולמוֹ והשטחי העניין שלוֹ היוּ רחבים ועשירים, והוא נהנה לשתף את בני המשפחה והחברים בחוויות הספרותיות, האומנותיות והאינטלקטואליות שלוֹ. ותמיד – עד יומוֹ האחרון – היה מוּקף בספרים, בעיתונים, בשידורי רדיו וטלוויזיה שמכולם ספג ושאב עוד ועוד ידע, עניין ונושאי שיחה ושיתוּף.
עם פגעי הגיל והמחלות הרבות שפקדוּ אותוֹ בשנים האחרונות התמודד באומץ ובנחישות, בעזרתה הנמרצת והאוהבת של תמר – והן מעולם לא ריפוּ את תשוקת החיים הנלהבת שלוֹ.
יהי זכרוֹ ברוך!
הספד לזכרו
שחר חדד, מנכ"ל תוכנות בית השיטה
בית התכנה היה העיסוק האחרון של אורי והוא נתן את כל כולו להצלחתו במסירות רבה.
עבדנו יחד במשך 22 שנים, בהן היית לי ולכל צוות בית התכנה מורה וחבר.
למדנו ממך המון, בתחום המקצועי והחברתי.
תמיד הדגשת את החשיבות של הוגנות ויושרה, לפני הכל, לראות את האנשים.
בזכות זה יש לנו צוות נהדר ולקוחות שעובדים איתנו במשך שנים רבות.
זכית להערכה רבה מכל מי שעבד איתך
היית פורץ דרך, עם הרבה רעיונות, שלפעמים רק אתה הבנת
אחת מהלקוחות שלנו אמרה: 'אורי הוא מגשים החלומות שלי.
הותרת חותם עצום על כל אחת ואחד מאיתנו.
בתחילת דרכנו המשותפת, הגעתי צומת דרכים, בה הייתי צריך להחליט אם להמשיך בבית התכנה,
או לפנות לדרך אחרת. עזרת לי לבחור להמשיך בבית התכנה, בדיעבד אני שמח שהחלטתי כך.
בפגישתנו האחרונה, הרגשתי שהיום הזה שניפרד קרב, היה לי חשוב להודות ך באופן אישי על כך
ועל כל מה שקיבלתי ממך, אזכור את זה לעד.
בתקופה האחרונה אנו עסוקים בפיתוח פרויקט שקרוב לליבך, למרות שהיית טרוד בבעיות בריאות, תמיד התעניינת, רצית לדעת איך אנחנו מתקדמים וניסית
לתרום מניסיונך, ממש לאחרונה הגעת לבית התכנה להתרשם מקרוב ויצאת מאד מרוצה. עדכנתי אותך בהתקדמות הפרויקט, השבת לי, "אתה עושה לי טוב", שמחתי מאד על כך.
במשך שנים התמודדת בגבורה עם הרבה בעיות רפואיות
תמיד אמרת: "עדיף להיות צעיר ובריא", ושהחלופה פחות טובה.
תמר, אשת חיל מלאת אנרגיה, טיפלת ודאגת לאורי במסירות אינסופית.
מחזקים ומחבקים אותך, אנחנו כאן בשבילך לכל דבר שתצטרכי.
משפחת כרמי היקרה, חיבוק גדול מכולנו.
זכינו לעבוד עם אדם יחיד ומיוחד, רוחו ומורשתו תישאר איתנו עוד שנים רבות.
בשם כל צוות בית התכנה, מוקירים תודה ומלאי הערכה.
עצוב לנו, תחסר לנו מאד
מבטיח שנמשיך בפועלך
נוח על משכבך בשלום
שחר, בשם כל צוות תכנות בית השיטה
יצירתיות פורצת דרך
ניר מן
בשבתות היו אורי ותמר מקיפים את המשק. להבדיל מלורד אנגלי הסוקר באדנוּת אריסטוקרטית את שטחי אחוזתו התהלך אורי באדמת הוּלדתו כמגשימו של החלום הקיבוצי. תחילה בבדיקת תנובת הֶחלב בַּרפת כשגלגלי השיניים במוחו מריצים מַטריצות של סובסידיות ומִכסות. בַּהמשך חישב את יבולי הכותנה העתידיים לפי שני עליו הראשונים של הנֶבֶט באומדני גמישויות מחירים בבורסת הטקסטיל העולמית. בִּברֵיכות הדגים העריך את ההתפלגות בין קרפיונים וּמוּשְטים לפי בועות האוויר סביב מאביס התערובת בַּמאגרים. וכך, דֶרֶך הפרדס ושדות הבצלצלים היה מתמחר בראשו את כדאיוּת הַשאלַת הכוורות להפריית האבוקדו, את הריבית המחזורית בַּמפעלים האֲזוריים, פיתוח תוכנת המִכללות ומודלים כלכליים לשינוי הקיבוץ.
אורי חולל מהפך בַּחשיבה הכלכלית בַּמשק ובהתאמת הפעילות לחוקי הכלכלה. הוא עיצב את המבנה הכלכלי של בית-השיטה בתור הזהב, וטביעת חותמו משתקפת בדמותה החברתית. אורי הִתווה את רפורמת הצמיחה בַּחקלאות, ניווט את הפיתוח התעשייתי המואץ ושִכלל את תפיסת הגזברות וענפי השירות. בשִלהי שנות ה-60 עוד נאבק על חיסול הצאן, הנוטריות, כרם ענבים ורימונים, גן הירק, המִשתלה ומחסן התבואות הלא רִווחיים. הוא לא היה לבד, ואחת ממעלותיו התרוּמיות הייתה יכולתו לשכנע ולרתום ביצועיסטים ומשוגעים לדבר. כעבור שנות דור כשהִתריע שנה אחרי שנה על סכנת ההתנפחות המגלומנית וגידול החוב לא שעו לדבריו.
אורי היה יַזָם פורץ דרך בנשמתו. הוא ניחן בהבנת המפה האסטרטגית ובכושר חיזוי של תהליכים גלובליים. כמנהל חברת 'חֶשֶב' של התנועה הקיבוצית קבע, לדוגמה, את תחשיב הוצאות הנסיעה בְּרכב שאומץ במדינה כולה. בכירי האקדמיה והמשק הישראלי חיזרו אחריו כשבלט כאחד ממבשרי עידן המחשבים, אך הוא סירב לַהצעות הקוסמוֹת מתוך בחירה בדרכו הקיבוצית. הקמת ענף הדיִג בוונצואלה היה הפרויקט הבין-לאומי היחיד שנעתר לקבל על עצמו, וגם זאת לתקופת זמן מוגבלת מראש.
בַּמשק אורי נתפס ככלכלן רציונליסט המנוּכּר לַצרכים החברתיים, אולם השקפתו התבססה קודם כל על חופש הפרט ועל מחויבות לַאחריות ההדדית. כמי שהקדים לראות את הנולד הוא נאבק כמעט בגפו על יצירת קרן פנסיה לחברי המשק כשמהלך זה נתפס כִּכְפירה בָּעיקר.
אורי לא נרתע להיאבק על דעותיו גם כשניצב בעמדת בדידות מזהרת. באסֵפה השנתית בשיא אופוריית ששת הימים טען בלהט ציוני שעל ישראל לסגת מכל השטחים. כולל רמת הגולן, כשבית-השיטה התגייסה להקמת מרום-גולן בעלֵיקה; וכולל ירושלים.
קשוב לכל פנייה ומנסה להסביר באורך רוח להדיוטות גמורים, לאור הכרתו שגם נדבך זה מוּבנֶה בעקרונות הכלכלה הקיבוצית. בְּוויכוחיו היה מנדנד את כף ידו, מכּחכֵּח בגרונו תוך שהוא מכווץ את גבינֵי מצחו, וכשהבין שקָצרה ידו צחק בהַשלמה סלחנית.
אורי הזדהה עם ערכי שוויון האדם והמוסר האנושי; ומימש אותם לתִפארה במו חייו.